מי החריב את תרה? קריאה ב"תרה" מאת צרויה שלו

באמצע שנות ה30 אלה מילר, ארכיאולוגית ואם לבן שש, עוזבת מערכת יחסים רעילה שנמשכה עשר שנים עם אבי בנה ותוך זמן קצר נכנסת למערכת יחסים רעילה אחרת.

מילר משחזרת את היחסים הרעילים בין אביה לאימה; בהעדר דמות רואה ומכוונת היא נקשרת לאבות סמכותיים לכאורה (אמנון מילר, המרצה לארכיאולוגיה ועודד שפר הפסיכיאטר אליו הגיעה לטיפול לאחר הפרידה) הנחשפים שוב ושוב בקטנותם הרבה; הם תובעים אותה לעצמם באופן בלעדי, סוערים, נוקמים, משפילים, מתנתקים וחוזר חלילה. כמו צופה פאסיבית בחייה, נדחפת מילר לשחזור בעוד היא מחזיקה פנטזיות על תיקון, אותן היא משליכה על בני זוגה. כשהיא נפגשת עם המציאות היא מצליחה לעיתים לכאוב ולהתאבל אך לרוב היא מתכנסת, מתנתקת או מכחישה.

"תרה" מאת צוריה שלו

בתווך ילד ועוד ילד וילדה.

אין מבוגרים בשלים בתרה, כי אם אוסף ילדים מגודלים, אשר גופם גדל עם השנים אך הם נותרו נזקקים כתינוקות בני יומם, נתונים לגחמותיהם האימפולסביות יציבים כאיש בודד העומד על רפסודה רעועה במים סוערים.

בתרה יכולה האהבה להפסיק עם כל תנועה קטנה, בכל רגע יכולה אם לבחור בגבר על חשבון ילדה, בכל רגע יכול אב לשמוט בהיסח הדעת או בכוונת מכוון לחתור אחר סיפוק צרכיו מבלי לתת את הדעת על ילדיו הנפגעים ממעשיו. בתרה משיכה ודחיה מופיעות כגלים השבים אל הים, מתפרצים, סוחפים ונעלמים. יחסים זוגיים הינם זירת התגוששות ושליטה, ילדים צומחים פרא, נתונים לפגעי החיים, נופלים, מסתובבים בגשם, נצמדים לאדמה, בחיפוש אחר קרקע חמה שתאסוף אותם לחיקה.

מילר שבה ומתארת תיאורים מלאי אשמה על הפגיעות שגרמה לבנה בעקבות פרידה מאביו ומעבר מהיר לזוגיות חדשה, שוב ושוב היא חוזרת לתיאורים של תרה, ממלכה קדומה שנהרסה בהתפרצות געשית אדירה. באמצעות תרה מתואר השבר והפירוק של תרבות שלמה או משפחה, ואולם נדמה שבתיאור זה היא גם מורידה מעצמה את האחריות והאשמה. ההשוואה לתרה מסבירה את ההרס שבחייה כתופעת טבע, כח הבא מין החוץ ולפיכך אינו ניתן למניעה. קריאה זו מעלה את השאלה כמה אחראי האדם על חייו? כמה הוא יציר של נסיבות שלא היו לו עליהן שליטה, כמה אמפתיה יש לתת לסבל ולכאב שחווה שמביאים אותו להרוס וכמה יש לתת דגש על אחריות ובחירה.

כתיבתה של שלו רגישה, עמוקה וחדה, למרות הכאב שלא נעלם מלב הקורא עולה גם פליאה על היופי העולה מהמטאפורות העשירות העוזרות לתאר את נפש האדם על מורכבותה הרבה.