אישה שעוזבת קשר הרסני, רק כדי להיכנס כמעט מיד לקשר דומה. דרך סיפור חייה נפרשת שאלה עמוקה על שחזור, על אהבה שנחווית כמאבק, ועל הגבול שבין פצעי העבר לאחריות על הבחירות שלנו. תרה, העיר שנחרבה בהתפרצות געשית, הופכת למטאפורה לנפש: האם החורבן הוא כוח טבע שאין לעמוד בפניו, או שגם בתוך ההרס נותרת האפשרות לבחור אחרת?

תארו לכן אם צעירה המטפלת בשני ילדה הרכים כשפתאום היא מרגישה שהיא כמעט מתעלפת, ראשה בוער בחום גבוה, זיעה פושטת בכל חלקי גופה והיא מובלת מיד לבית החולים. אך אין רכב לקחתה, על עגלה היא מובלת, ואין כביש סלול עליו תתגלגל העגלה, כי אם דרך אפר וכורכר מלאה באבנים קטנות. תארו לכן שבדרך נשבר גשר העץ המוביל לבית החולים, ששודדים עצרו אותה ואת בעלה שהוביל את העגלה, השתלטו עליה והחליטו שיעשו בה כרצונם. תארו לכן לגדל ילדים באוהל כשהגשם מתחיל לרדת ויחד עם האוהל העף באויר, עריסת התינוק מתערבלת ברוח עם כל...

טבעה של הטראומה כטבעה של קערה מתנפצת, מה שהיה פעם שלם או בעל אפשרות לשלמות כעת מורכב משברי שברים שנדחפו אחד מהשני והתפזרו על הקרקע. כשיש חלקים שנדחפים מין הנפש, כשלא ניתן לחוותם, נשאר במקומם קול מחריש אוזניים של שתיקה ממיתה. מוות נפשי או העדר קיום, טבעם שהופכים הם לתהום, בור אימתני שגדל וגדל ובולע את הנפש כך שהאדם נופל לתוכה. חמישים דקות מאת גיא עינת בתוך הבלתי נסבל, הלא מדובר והלא נראה, בקצה החוויה האמפתית, כותב גיא עינת את ספרו 50 דקות. ג'ודית הרמן כותבת כי המבקשים לחקור את הטראומה הנפשית...