*
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲמֹל
בְּעֵינַיִם רַכּוֹת,
יַחֲזִיק אֶת הַלֵּב
בְּיָדַיִם גְּדוֹלוֹת,
יִלְחַשׁ לִי מִלִּים
מִתּוֹךְ הַמַּבָּט:
הִנֵּה אַתְּ
הִנֵּה אַתְּ
הִנֵּה אַתְּ
זכרי שלא משנה מה יהיה
זכרי שלא משנה מה יהיה
הִגְשַׁמְתְּ יַלְדָּה לָעוֹלָם.
וְכָל חֶלְקֵי גּוּפָהּ פּוֹעֲלִים מֵעַצְמָם
וְהִיא שׁוֹאֶלֶת, "אִמָּא מָה עוֹשִׂים הַיּוֹם?"
וְהִיא צוֹחֶקֶת כְּשֶׁהִיא מְנַסָּה לִשְׁאֹל אוֹתָךְ מַה שֶּׁאָסוּר
וְהִיא אוֹהֶבֶת לְהַחֲלִיף בְּגָדִים מוּל הַמַּרְאָה שׁוּב וָשׁוּב וָשׁוּב
וְהִיא אוֹכֶלֶת רַק אֹרֶז עִם הַרְבֵּה שֶׁמֶן, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה חַם.
הִיא הוֹלֶכֶת מִמֵּךְ וְשָׁבָה אֵלַיִךְ.
הֵנַעְתְּ מַחְשָׁבָה וְיָצַרְתְּ בַּת אָדָם,
כַּמָּה כֹּחַ,
כַּמָּה כֹּחַ!
אנשים מחפשים אהבות גדולות
אנשים מחפשים אהבות גדולות
אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים אֲהָבוֹת גְּדוֹלוֹת
סְעָרוֹת מַרְחִיפוֹת אֵיבָרִים וָלֵב,
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת –
חַפְּשׂוּ אֲהָבוֹת עֲמֻקּוֹת
כָּאֵלֶּה שֶׁמַּכִּירוֹת כָּל פִּנָּה שֶׁל צֹרֶךְ.
חַפְּשׂוּ אֲהָבוֹת רְחָבוֹת
כָּאֵלֶּה שֶׁמִּתְפָּרְשׂוֹת עַל שִׁטְחֵי הַחַיִּים וְהַזְּמַן.
מוֹפְעֵי גּוּפִים וּמִלִּים רֵיקוֹת לֹא יְקַיְּמוּ
הִתְאַהֲבוּת מִתְפַּשֶּׁטֶת
מִנֶּפֶשׁ לְגוּף.
