*
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲמֹל
בְּעֵינַיִם רַכּוֹת,
יַחֲזִיק אֶת הַלֵּב
בְּיָדַיִם גְּדוֹלוֹת,
יִלְחַשׁ לִי מִלִּים
מִתּוֹךְ הַמַּבָּט:
הִנֵּה אַתְּ
הִנֵּה אַתְּ
הִנֵּה אַתְּ
זכרי שלא משנה מה יהיה
זכרי שלא משנה מה יהיה
הִגְשַׁמְתְּ יַלְדָּה לָעוֹלָם.
וְכָל חֶלְקֵי גּוּפָהּ פּוֹעֲלִים מֵעַצְמָם
וְהִיא שׁוֹאֶלֶת, "אִמָּא מָה עוֹשִׂים הַיּוֹם?"
וְהִיא צוֹחֶקֶת כְּשֶׁהִיא מְנַסָּה לִשְׁאֹל אוֹתָךְ מַה שֶּׁאָסוּר
וְהִיא אוֹהֶבֶת לְהַחֲלִיף בְּגָדִים מוּל הַמַּרְאָה שׁוּב וָשׁוּב וָשׁוּב
וְהִיא אוֹכֶלֶת רַק אֹרֶז עִם הַרְבֵּה שֶׁמֶן, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה חַם.
הִיא הוֹלֶכֶת מִמֵּךְ וְשָׁבָה אֵלַיִךְ.
הֵנַעְתְּ מַחְשָׁבָה וְיָצַרְתְּ בַּת אָדָם,
כַּמָּה כֹּחַ,
כַּמָּה כֹּחַ!
אנשים מחפשים אהבות גדולות
אנשים מחפשים אהבות גדולות
אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים אֲהָבוֹת גְּדוֹלוֹת
סְעָרוֹת מַרְחִיפוֹת אֵיבָרִים וָלֵב,
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת –
חַפְּשׂוּ אֲהָבוֹת עֲמֻקּוֹת
כָּאֵלֶּה שֶׁמַּכִּירוֹת כָּל פִּנָּה שֶׁל צֹרֶךְ.
חַפְּשׂוּ אֲהָבוֹת רְחָבוֹת
כָּאֵלֶּה שֶׁמִּתְפָּרְשׂוֹת עַל שִׁטְחֵי הַחַיִּים וְהַזְּמַן.
מוֹפְעֵי גּוּפִים וּמִלִּים רֵיקוֹת לֹא יְקַיְּמוּ
הִתְאַהֲבוּת מִתְפַּשֶּׁטֶת
מִנֶּפֶשׁ לְגוּף.
אישה - ילדה, גבר - אישה ושירים אחרים
במרכז "אישה – ילדה, גבר – אישה" עומדת דמות של אישה המגדלת בנות ("הִיא לֹא יוֹדַעַת/ מֵאַיִן תִּשְׁאַב כּוֹחוֹת לְגַדְּלָן יוֹתֵר/ מִכְּפִי שֶׁגָּדְלָה בְּעַצְמָהּ") ואוהבת איש, בעודה מנסה להשלים חסכים רגשיים המלווים אותה מילדותה. התבוננותה הצלולה והמעמיקה של קמה שיר, המשלבת כנות רגשית פשוטה עם אירוניה דקה, יוצרת שירים חכמים אך לא מתחכמים, שיש בהם גם התייחסות לתיאוריות בפסיכולוגיה (וְהוּא לֹא יוֹנֵק,/ לֹא מֵהַשָּׁד הַטּוֹב וְלֹא מֵהַשָּׁד הָרַע") ולאבני דרך בשירה העברית ("שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא") אך אינם מיועדים רק ליודעי ח"ן, להיפך, רבות ורבים יוכלו להזדהות עם החוויות ועם השורות שמוסיפות להדהד עוד זמן רב אחרי הקריאה (למשל, "אִי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁהִתְפַּנָּה מִן הַחֶדֶר").
לי עברון