* | אפרת מישורי 
 
וַעֲדַיִן אֵינֶנִּי יוֹדַעַת
מָה לְסַפֵּר לִבְנִי:
שֶׁאֲנִי אִמּוֹ
אוֹ שֶׁאֲנִי
אֲנִי
 
 
* | אילת בינשטוק ענבר 
 
הִיא אוֹמֶרֶת "נָפַל לָךְ", כַּאֲשֶׁר תַּפּוּחַ מִתְגַּלְגֵּל מִיָּדַּי הָעֲמוּסוֹת 
בֵּין מַדְּפֵי הַיְּרָקוֹת בַּסּוּפֶּר. 
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת בְּלִבִּי, גְּבֶרֶת, 
נָפַל לִי יֶלֶד, נָפַל מִמֶּנִּי, וְאֵין אִישׁ שֶׁיָּכוֹל לְהָרִים לִי אוֹתוֹ. 
וּמְחַיֶּכֶת וְאוֹמֶרֶת לָהּ "תּוֹדָה"
הַתַּפּוּחַ הִפִּיל אֶת הָעֵץ
 
 
מעגל אימהות | הדס גלעד
 
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת בַּסָּלוֹן.
הָיִינוּ צְרִיכוֹת לְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם
לָצֵאת לְמַסַּע הַסְבָּרָה עַל הַחֶמְלָה
לְהַזְכִּיר לְכֻלָּם: פַּעַם הֲיִיתֶם תִּינוֹקוֹת. מִישֶׁהִי יַלְדָּה אֶתְכֶם.
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת בַּסָּלוֹן
וּמְדַבְּרוֹת עַל חֶבֶל הַטַּבּוּר וְחוּט הָעֶצֶב הַתְּמִידִי
עַל הַגּוּף שֶׁלָּנוּ שֶׁהִצְמִיחַ חַיִּים, עַל אָבְדַן הַיְּחִידוּת.
אֲנַחְנוּ אֲחָיוֹת. מִישֶׁהוּ שָׂם אוֹתָנוּ עַל מַצָּע אֶחָד
נִקֵּב בַּנּוּ נֶקֶב, וְהוּא פָּתוּחַ לְכָל הָרוּחוֹת.
אֶפְשָׁר הָיָה לְסָרֵב לִזְכוּת הַמִּמּוּשׁ שֶׁל מְלוֹא גּוּפֵנוּ,
אֲבָל הָאַהֲבָה מָשְׁכָה אוֹתָנוּ לְהִתְנַסּוֹת.
אֲנַחְנוּ אִמָּהוֹת שֶׁל מִישֶׁהוּ.
יֵשׁ לָנוּ יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁיְּשֵׁנִים בְּמִטּוֹת.
אֲנַחְנוּ עוֹבְדוֹת קָשֶׁה. אוֹמְרוֹת גַּם וְגַם.
אוֹמְרוֹת לִפְעָמִים אֵין בְּרֵרָה.
מְבָרְכוֹת.
יֵשׁ לָנוּ שָׁדַיִם יָפִים וּפְטָמוֹת בְּמִדָּה שֶׁל פִּיּוֹת קְטַנִּים.
אֲנַחְנוּ עֲשׂוּיוֹת לָזֶה.
אֲבָל גַּם לָנוּ גַּרְעִין עַצְמִי קָשֶׁה
שָׁקוּעַ בְּרַחֲמִים.
הָיִינוּ צְרִיכוֹת לְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם
לִבְנוֹת בָּתֵּי סֵפֶר עֲגֻלִּים
לַחְפֹּר מִנְהָרוֹת אֲרֻכּוֹת בֵּין הַבָּתִּים
הָיִינוּ יְכוֹלוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר טוֹב 
אִם לֹא הָיִינוּ עֲסוּקוֹת כָּל כָּךְ
בְּקִפּוּל בְּגָדִים, בְּנִגּוּב דְּמָעוֹת, בְּקִלּוּף תַּפּוּחִים
וּבְאֵינְסְפוֹר דְּבָרִים דְּחוּפִים.